תביעה יצוגית הוגשה כנגד "יפנאוטו חברה ישראלית לרכב בע"מ" ונגד SUBARU CORP. ע"פ טענת התובע היצוגי תיבת ההילוכים הרציפה המותקנת ברכבו סובלת מפגם סדרתי. 

בבדיקה שערך משרדנו הסתבר שהפגם הזה משותף לדגמים נוספים של החברה ולשלל שנות יצור. ע"פ התביעה שהוגשה, נטען כי תיבות הילוכים רציפות (CVT) מתוצרת סובארו, מדגמים TR580 ו-TR690 סובלות מפגמים אשר גורמים לרעידות, קפיצות ובעיות בתמסורת, עד כדי בעיה בטיחותית. טענה זו התבססה, בין היתר, על תחקיר שגילה כי ניתנה הטבה בארה"ב ובקנדה על-ידי היצרנית לבעלי רכבי סובארו בעלי תיבות רציפות. ההטבה, שלא ניתנה בישראל, כללה הארכת אחריות לרכביהם וכן החזר הוצאות שהוצאו בקשר עם תיקון תיבות ההילוכים. לטענת התביעה, הטבה זו מלמדת על קיומו של הפגם הסדרתי הנטען. כן הסתמכה בקשת האישור על הנחיות שהעבירה היצרנית למוסכים שהיא מפעילה בארה"ב בנוגע להליכי תיקון אפשריים ברכיבים שונים המותקנים בתיבת ההילוכים.

הסכם הפשרה שהושג וקיבל תוקף שך פסק דין מעניק לכל בעלי הרכבים הללו הארכת אחריות לתיבת ההילוכים ל-10 שנים מיום העליה לכביש או 160,000 ק"מ, וכן בדיקה ותיקון חינם מיידיים במקרה של כשל. רכבים שכבר עברו את המועד הזה- יקבלו שנת אחריות נוספת ממועד פרסום פסק הדין. כמו כן, ההסכם קובע השבת כספים למי שהוציא כספים לתיקון תיבות ההילוכים בתוך התקופה האמורה. שוויים הכספי של ההטבות לבעלי הרכבים בארץ נאמד בעשרות מיליוני שקלים והתובע היצוגי זכה בגמול של 200,000 ש"ח.

תביעה יצוגית הוגשה כנגד Ford Motor Company וכן נגד יבואני פורד "דלק מוטורס בע"מ" ו"איילון מוטורס בע"מ". ע"פ התביעה נטען כי קיימים כשלים מהותיים בתיבות ההילוכים כפולות המצמד של הרכבים הנ"ל, אשר גורמות לליקויים בטיחותיים משמעותיים, תקלות, מפח נפש וירידת ערך שוק בדגמי הפוקוס והפיאסטה המצויידים בתיבת ההילוכים מסוג "Power Shift".

התובעים היצוגיים טענו כי התיקונים אותם הציעו החברות לא פתרו את הבעיה ברכבים שלהם וכי בנוסף לתקלות קיימת ירידת ערך משמעותית לרכביהם בשוק הרכב. 

במסגרת הסכם הפשרה שהושג נשלחו מכתבים לכל בעלי הרכבים האמורים, בהם הוצג הפיצוי: הארכת תקופת האחריות לתיבת ההילוכים ל-7 שנים נוספות בגין רעידות מצמד ו/או נזילות שמן מבית תיבת ההילוכים, שיפוי רטרואקטיבי למי ששילם בגין תיקונים כאמור וכן 1,400 ש"ח פיצוי ישיר לכל בעל רכב בעל תיבת הילוכים כזו. כמו כן, נפסק גמול של 150,000 ש"ח לכ"א מהתובעים היצוגיים.

תביעה יצוגית הוגשה כנגד דלק מוטורס בע"מ,  FORD MOTOR COMPANY, BMW GROUP. התובעים היצוגיים טענו כי קיים פגם בכריות האוויר מתוצרת TAKATA CORP המותקנות ברכבי פורד ו ב.מ.וו בישראל. 

ע"פ התביעה, הפגם הנטען נוגע למנגנון הניפוח של כרית האוויר, אשר בעת תאונה יכול לפצוע ואף להרוג את נוסעי הרכב במושבים הקדמיים. סכנה זו נגרמת עקב פיזור שבבי מתכת הנגרמים מפיצוץ מיכל חומר הנפץ בעת פתיחת כרית האוויר. ע"פ התביעה הסיכון מתגבר כפונקציה של גיל כרית האוויר וכפונקציה של מזג אוויר חם המלווה בלחות גבוהה. כריות האוויר של טקאטה יכולות להתפוצץ משום שחנקת אמוניום המשמשת בהן עלולה להפוך לבלתי יציבה לאורך זמן, במיוחד לאחר חשיפה לתנודות טמפרטורה ותקופות של לחות גבוהה. 

ע"פ התביעה קריאות שירות שנכפו על היצרנים בארה"ב, באוסטרליה ובקנדה, הן ראיה לקיומו של פגם בכריות אויר מתוצרת טקאטה גם במוצרים הישראלים ולכן טוענים שהיה על המשיבות לקיים קריאת שירות דומה למוצרים הישראלים. 

בהסכם הפשרה שהושג התחייבו היצרניות והיבואניות להחליף את הכריות האמורות גם בישראל. התובע היצוגי קיבל גמול של 51,000 ש"ח.

תביעה יצוגית הוגשה נגד חברת "כלמוביל בע"מ" יבואנית רכבי יונדאי בישראל. ע"פ התביעה נטען כי ברכבי יונדאי קונה הותקנה מערכת מולטימדיה בעברית הקרויה "קונקטד". לדברי התובעת היצוגית מערכת הקונקטד, אשר הוצגה על-ידי כלמוביל כמערכת חדשנית ומתקדמת, הינה מערכת כושלת טכנולוגית שלא הבשילה לשלב השיווק ללקוחות; כמו כן טענה התובעת כי היה על כלמוביל לדעת על אודות התקלות הסדרתיות שנטען כי קיימות במערכת הקונקטד כגון: קושי בחיבור טלפונים חכמים באמצעות כבל USB, הפעלת מוסיקה באמצעות טלפונים חכמים, ביצוע שיחות טלפון, ועוד תקלות נטענות נוספות שהמשותף ביניהן – תקלות תוכנה של מערכת הקונקטד (להבדיל מתקלות חומרה בה). 

התביעה היצוגית טענה כי על כלמוביל היה ליידע את לקוחותיה על אודות התקלות האמורות בהתאם ולטפל בהן בצורה שהייתה מונעת גרימת נזק ועגמת נפש. 

הסכם הפשרה שהושג הניב טיפולים חינם לרכבים של כל בעלי הרכבים הנ"ל, אבזור יקר ערך וחבילת גלישה למערכת המולטימדיה שווי ערך לסך של 3,300 ש"ח לכל בעל רכב. התובעת היצוגית זכתה ב 70,000 ש"ח.

תביעה יצוגית הוגשה כנגד Ford Motor Company וכן נגד יבואני פורד "דלק מוטורס בע"מ". לטענת התובעים, ברכבי פורד אקספלורר שבבעלותם קיים פגם סדרתי בטיחותי, אשר כתוצאה ממנו גזי המפלט (אגזוז) חודרים לתא הנוסעים ברכב ומסכנים את המשתמשים בו.  

התביעה שהוגשה טענה כי "פורד" ידעה כבר בשנת 2012 על הפגם הנטען במערכת הפליטה, עת החלו להגיע אליה תלונות בעניין.  כמו כן נטען כי בתחקיר שנערך התגלה כי בשנת 2016 הוציאה פורד מכתב לכל לקוחותיה בארה"ב בעניין זה, בו היא הודתה כי קיים פגם ייצור סדרתי ברכבים המאפשר לגזים מסוכנים, כולל כמויות קטלניות של חד תחמוצת הפחמן להיכנס לתא הנוסעים של כלי הרכב. נמצא כי פורד הציעה ללקוחותיה בארה"ב בדיקה ותיקון רכביהם בחינם. בעקבות כך, נטען, פתח ארגון הבטיחות האמריקאי (NHTSA) חקירה מקיפה בעניין. 

הסכם הפשרה שהושג קבע כי לחברי הקבוצה תימסר הודעה המסבירה כי קיימת תכנית שמספקת בדיקה ותיקון חינם ללקוחות אשר חשו חשש לחדירה של ריחות או גזי פליטה לרכביהם. כמו כן התחייבה החברה כי ככל שהתקלה תמשיך יבוצעו תיקונים חינמיים, כפי שמבוצעים בארה"ב. כ"א מהתובעים זכה בגמול של 22,000 ש"ח.

תביעה יצוגית הוגשה כנגד LG Electronics Inc, רונלייט דיגיטל בע"מ, ו-בסט מובייל בע"מ. ע"פ התביעה נטען כי קיימים שני כשלים במכשיר LG-G5: ברכיב הGPS ובמסך עצמו. 

התובעים היצוגיים טענו כי הכשלים גרמו לאי אפשרות שימוש בשירותי מיקום בטלפונים שלהם, והבעיה במסך ("צריבה") מנעה שימוש סביר בו. לטענתם, בעיית ה"צריבה" גרמה לכך שקיימים שרידים של תמונת המסך הקודם  במהלך הגלישה. הם נדרשו לשלוח את מכשיריהם לתיקון, אךם נטען כי לאחר מס' חודשי שימוש הבעיה חזרה. בנוסף, טענו התובעים כי ערך השוק של המכשיר שלהם ירד בעת מכירתו כיד שניה. 

הסכם הפשרה הניב אחריות מורחבת ל-5 שנים לכל בעלי המכשירים, וכן נפסק גמול של 78,000 ש"ח לתובעים היצוגיים.

תביעה יצוגית הוגשה כנגד חברת "לאומי קארד בע"מ". ע"פ התביעה נטען כי חברת לאמי קארד הציעה "תכנית פינוקים 1+1" על פיה ניתן לרכוש קופון שמאפשר לרכוש מוצר מסויים במחיר מחירון, ולקבל במתנה מוצר נוסף. לדברי התובעים, כאשר פג תוקף ההטבה (כעבור חודשיים מיום הרכישה באתר) הלקוח אינו מקבל לא את המוצר הזהה ולא את המוצר המקורי שרכש במחיר מלא. לפיכך, טען התובע, החברה מתעשרת שלא כדין על חשבון הלקוחות באמצעות "תנאי מקפח בחוזה".

התביעה טענה כי תקנון האתר מטעה וניתן להבין ממנו כי גם אם בטעות השובר לא נוצל בתוך חודשיים, עדיין ניתן יהיה לקבל בבית העסק את המוצר המקורי שתמורתו שולמה, רק ללא "ההטבה" של המוצר הזהה. בפועל, כאשר עבר המועד בו ניתן לנצל את השובר, החברה לקחה לעצמה את הכסף ולא החזירה אותו ללקוח. 

הסכם הפשרה הניב הטבות ללקוחות שנפגעו בשווי של כ- 3,819,153 ₪. כמו כן החברה הוסיפה בתקנון התוכנית הבהרה כי בחלוף חודשיים מהרכישה לא ניתן לנצל את השוברים – לא ביחס למוצר המקורי ולא ביחס למוצר הזהה בחינם. התובע היצוגי זכה בגמול של 70,000 ש"ח.